סיפור של אביב

הסיפור כולל מין שאיננו בהסכמה, אין לראות בעלילה זאת המלצה או עידוד לבצע מעשים בגופם של אחרים ללא הסכמתם.
השמות בסיפור הינם והיו בדויים ואין לראות שום קשר לאדם אמיתי כזה או אחר.

נטלי מספרת

ביום ראשון אמא העירה אותי בחמש בבוקר. הייתי אמורה בשמונה כבר להתייצב בבסיס. הייתי כאפופת חלום.
התקופה היא אביב 2017, רק לפני חמישה ימים התגייסתי לצבא ועוד לא הייתי רגילה לחיים החדשים שלי… ללבוש שוב את מדי הצבא אחרי סוף שבוע בבית, היה מעבר חד והרגשה קצת הזויה.

שמי נטלי ואני בת 18, גדלתי בהוד השרון בבית ספר פרטי של האלפיון העליון. לאחר שסיימתי את התיכון טסתי ל-3 חודשי טיול עם חברות למקסיקו, ולמרות החומרים הרבים שצרכנו שם, סקס עדיין לא עשיתי, אני בתולה. מיד לאחר מכן גוייסתי לצבא ההגנה לישראל.

גוייסתי לחייל החינוך כמורה חיילת, השירות עצמו איננו פיזי, אנו משרתות כמורות חיילות וכמדריכות, אך השבוע הקרוב שלפנינו הוא שבוע של הטירונות שרווי בפעילות ועומס אין סופי…היו לי הרבה חששות מהשבוע הקרוב, אך במקביל לחששות גם אפפה אותי סקרנות רבה מהבאות.

עליתי על אוטובוס, לא זוכרת איזה מספר. נסענו כשעתיים וחצי ולבסוף הגעתי לשער הבסיס של המחנה הצבאי. הבסיס היה בסיס שכוח אל בנגב. השמש הייתה חמה למרות שעדיין לא הגיע הקיץ. הגעתי לנקודת האיסוף ולאחר כשעה החלו לקרוא בשמות.

"טליה רובין…. נעמה גליק…. אורית כץ…….."

חברותיי קמו כאשר קראו בשמן ונעמדו מאחורי חיילת משועממת שהייתה אחראית לאסוף אותנו ולהפגיש אותנו עם המפקדות שלנו….

"נעמי אוזן… רחל דיקמן… רונית לורך.." ואז שמעתי את הכורזת קוראת בשמי.

"נטלי רבין".

קמתי על רגלי ונעמדתי מאחורי שאר הבנות.

פגשנו את מפקדות הטירונות שלנו, על הקבוצה שלי פיקדה בחורה נמוכת קומה ושרירית בעלת קוקו שבצבץ מאחורי כובע החקי שלה. היו לה פנים יפות, אולם הן היו כל הזמן מעוותות במעין זעם עצור והיא המטירה עלינו צעקות וקללות לחילופין. לא כל כך הבנתי מה היא רוצה, אבל עשיתי מה שכולן עשו.

מהר מאוד מצאתי את עצמי רצה במהירות רבה עד לקיר רחוק וחוזרת כמה שיותר מהר בכדי לעמוד בדרישתה של המפקדת- לרוץ ולחזור תוך 30 שניות. בפעם הראשונה לא עמדנו בזמן שהוקצב לנו ולכן מצאנו את עצמנו רצות שוב לאותו המקום, אך הפעם המפקדת נתנה לנו רק 25 שניות… עד כמה שזה מפליא, הפעם עמדנו בזמן, אך היינו כולנו כל כך משועשעות מהסיטואציה עד כדי כך שהצלחנו להרתיח את עצביה של המפקדת.

"מה אתן צוחקות? זה נראה לכן מצחיק?? ואת, מה את צוחקת??" המפקדת הביטה בי בפנים חמוצות ולי נעתקו המילים מפי.
"איך קוראים לך?!?" צווחה עליי המפקדת.
"נטלי…" לחשתי.

"נטלי?? מה אני חברה שלך??? כשאת פונה אליי את קוראת לי המפקדת!! מובן?!" צווחה עליי המפקדת ולי היה נראה שתכף הוריד שבמצחה יתפוצץ.

"טוב" גימגמתי….
"טוב מה???" המפקדת המשיכה לצעוק עליי.
"טוב המפקדת!!" צעקתי בהתמתחות.
"מעכשיו, אתן תלמדו לא להתעסק איתי. דקה אחת, נגעתן שלוש פעמים בקיר וחזרתם לפה, צאו!"

התברר שהמפקדת סאדיסטית לא קטנה, עד לארוחת הצהריים לא הפסקנו לרוץ והרגליים שלי כאבו, הייתי תשושה.

כשיצאתי מחדר האוכל ראיתי קבוצת בנים, נראים בכושר, אולי לוחמים, היו שם גם כמה חתיכים, צבא ויצר, זה משתלב נהדר. שמעתי צעקות מתוך הקבוצה ומהר מאוד הקבוצה התחילה לרוץ בקצב קבוע עד שנעלמה מעיני.

תוך כדי שטורטרנו ממקום למקום, יצא לי לפגוש שוב בקבוצת הבנים. אנו לטשנו עינינו בהם והם לטשו עיניהם בנו. שוב, רק מי שהיה בצבא יבין עד כמה המסגרת הצבאית מעלה את ההורמונים!!

היום התקדם בעצלתיים ואנו התחלקנו לשלושה אוהלים. עשר בנות בכל אוהל.

"חמש דקות וכל המיטות מסודרות, שמיכה מתוחה על המזרון והתיקים מסודרים על פי גודל מהקטן לגדול, צאו".

הבנות נכנסו להלם והפסיכית נעלמה. כולן עוד היו במתח וזה לקח כמה שניות טובות עד שהמתח התפוגג והפך לבליל של צעקות והיסטריה כשניסינו לסדר במהירות את המיטות. כנראה שכבר חלפו חמש הדקות. הפסיכית שמה לנו את הגר שהייתה ליד הדלת שתקריא לנו זמנים והיא הכניסה אותנו ללחץ כחצי דקה לפני שהיא הגיעה.
כולן נעמדו ליד המיטות. הזזתי מבט קפוא מפחד למיטות האחרות. לא רחוק ממני עמדה הגר התימנייה היפהפייה עם דמעות בעיניים. המיטה שלה הייתה מבולגנת לגמרי. והיא התנדנדה מרגל לרגל. לא יודעת מה לעשות. אם לסדר בשניות שנותרו או להישאר לעמוד, אלא שעד שהיא חושבת צרחה שרה הבלונדינית "עמוד דום" וכולן נכנסו לאטרף קפוא ומפוחד.

המפקדת נכנסה לאט לאוהל, פרצופה היפה מתוח לאחור במעין עווית חייתית. היא הלכה לאט בינינו, מסתכלת לכל אחת בעיניים ונהנית בעליל לראות את ההתכווצויות המפוחדות של הבנות,, שכולן היו גבוהות ממנה לפחות בראש.

כאשר היא הגיעה אלי, לא יכולתי להימנע מלהציץ עליה חזרה. בשולי העיניים שלי בחנתי אותה כמו שהיא בחנה אותי. היה לה גוף יפה, שדיים בינוניים וראו לה את הפטמות דרך החזיה והחולצה.

לפתע שמתי לב שהיא מקרבת את ראשה אלי ומסננת לי קללות ברצף.
"את מסתכלת עלי, נפל? את חושבת שמותר לך לנעוץ בי מבטים?? אהה החיילת רבין??"
היא התרחקה ממני בבת אחת וצרחה עלי, "תרדי ל- 15 שכיבות סמיכה מיייייייד!!!".

ידעתי מה זה שכיבות סמיכה, אלא שאף פעם לא ניסיתי לעשות כאלה. אח"כ הסתבר לי שלא הפסדתי שום דבר. המפקדת המשיכה לצרוח. "הטירונית רבין נעצה בי עיניים. שתדעו לכן שאם אני תופסת מישהי נועצת בי עיניים יהיה לה סוף רע ומר. שאף אחת לא תעשה את זה יותר".

עשיתי את חמש עשרה שכיבות הסמיכה שלי, מתלכלכת כולי בעפר ובאחרון ממש כבר ליקקתי את הקרקע. הגעתי למסקנה שזה התרגיל הכי משפיל שאני מכירה. שנאתי אותו כבר אז. קמתי לאט על הרגליים. מישירה מבט למפקדת. היא הסתכלה בי עם עיני הקרח שלה ואמרה בקור, "מישהו נתן לך רשות לקום?! חיילת!! תשכבי מייד על הרצפה עד שאגיד לך לקום!!"

התחלתי למחות והיא צרחה מייד – "תרדי לעוד 15 שכיבות עכשיו ומיד! על כל מילה נוספת שלך את עושה עוד 5 שכיבות."

השתתקתי באימה. ירדתי שוב לשכיבות. אלא שכבר לא היה לי כוח לעשות אותן וסתם שכבתי בעפר, מיואשת לגמרי. מסביב הייתה דממה. אף אחת לא דיברה. לפתע חשתי יד לופתת אותי דרך החולצה על רצועת החזיה. המפקדת תפסה אותי והרימה אותי בכוח, מטילה אותי שוב לעפר ומרימה אותי. אני לא ניסיתי להתנגד.

"את תתחילי לעשות שכיבות סמיכה או שאני אאכיל אותך את כל העפר שיש כאן!!" צרחה המפקדת תוך כדי שהיא מטילה אותי חזור והטל על העפר. לבסוף עזבה אותי ונותרתי מוטלת על הקרקע המלוכלכת. לא ניסיתי להתרומם.

"יש לכן 3 דקות להגיע לש"ג ולחזור לכאן ואח"כ אני רוצה לראות 15 שכיבות סמיכה של הנכשלת הזו. עד שהיא לא עושה 15 שכיבות סמיכה אתן תרוצו לש"ג הלוך וחזור."

כולנו הסתכלנו אחת על השנייה דיי בהלם.

"למה אתן מחכות? צאו!!! הפסדתן כבר 15 שניות מה- 3 דקות".

קמתי ממקומי ואיך שאני, עם חולצה בחוץ, הצטרפתי לבליל הנשים שרצו בהיסטריה החוצה לכיוון הש"ג שהיה מרוחק כמאה וחמישים מטרים מאיתנו. הגר שהייתה אחראית על הזמנים התחילה לצרוח לנו שיש לנו עוד 20 שניות להגיע חזרה לאוהל ולהסתדר ליד המיטות.

הייתי בהיסטריה להגיע יחד עם כולן ולא להתבלט יותר.

כשחזרנו לאוהל ישר ירדתי לעוד 15 שכיבות סמיכה והצלחתי לעשות אותן.
אחר כך נשארתי לשכב בעפר. ממתינה למילת שחרור של המפקדת. בדממה שהשתררה יכולתי לשמוע ברור מה שהיא אמרה. היא דיברה בשקט עכשיו, ממש בלחש.

"יש לכן בעוד 3 דקות שיעור ראשון על בטחון שדה. זה יתבצע בכיתה 2. היא הצביעה על מבנה מסויים לא רחוק מאיתנו. השיעור יימשך כשעתיים, אחר כך ארוחת ערב. אחרי ארוחת ערב שיעור עזרה ראשונה ובשעה 9 בערב כולן כאן מסודרות ומוכנות ליציאה למסע האלונקות הראשון שלכן."

אמרה והלכה.
התיישבנו בהלם על המיטות, אבל התאושנו די מהר והזדרזנו להגיע לשיעור הראשון. השיעור נגמר והלכנו לאכול. השעה הייתה כבר 8 וחצי והזדרזתי לאכול כדי שיהיה לי עוד טיפת זמן לפני המסע. נחתי טיפה וארזתי לעצמי כמה ממתקים ויצאנו למסע האלונקות הראשון שלנו.

המסע היה נוראי, שכבנו על האלונקה הרעועה לפי תור. בכלל לא היה כיף לשכב עליה. כל הזמן שוכבים בזוית משתנה ומחזיקים בכוח את צדי האלונקה בכדי שלא ליפול. אף אחת לא חושבת עלייך כי כולן בטוחות שאת עושה כיף חיים ורק חושבות איך לעבור את חמש מאות המטרים הבאים עם המשקולת על הכתפיים.

היינו קבוצה של כעשר חיילות על אלונקה אחת. המש"קית המשוגעת שלנו רצה מסביבנו כמו כלב זועם אחרי עדר עיזים. צורחת עלינו ומאיצה בנו להמשיך ולא להישבר. לעיתים חשבתי שלו היה לה מקל או שוט ביד היא הייתה מצליפה בנו. מאחורינו היו עוד שתי כיתות של חיילות, כל כיתה עם אלונקה משלה. המחלקה רצה בקצב קבוע ושתקני.

מאחר וידענו שהמסע צריך להסתיים בערך בשתיים בלילה, תיארנו לעצמנו שבשעה שתיים עשרה וחצי נתחיל לחזור, אבל השעה כבר כמעט אחת בלילה ולא זיהיתי בכלל איפה אנחנו. הייתי מלאת הערצה למפקדת, שהיה לה כוח לתזז סביבנו ומדי פעם גם לדחוף את נושאות האלונקה.

אחרי מסע אלונקה מייגע של 10 קילומטרים, הגענו לפתח המחנה. עשינו מסדר מהיר לוודא שכולן נמצאות. השעה הייתה כבר 2 בלילה והמפקדות פרשו לישון. סוף סוף שיחררו אותנו.

כאשר הסתובבתי ללכת לכיוון האוהל שמעתי את קולה של המפקדת קוראת בשמי "הטירונית רבין, את נשארת כאן להשלים את העונש שלך!!"

הבטתי בשאר הבנות גמורות מעייפות זוחלות לאוהלים. המומה התייצבתי מול המפקדת.

אבי מספר

השעה הייתה כבר 01:20. הגענו סוף סוף לבסיס. עייפים, מזיעים וכאובים.

אחרי מתיחות המ"כ סידר אותנו בשלשות. עשינו מסדר מהיר ושוחררנו כל אחד לאוהלו. כולם זחלו לאוהל עם האף באדמה ורק אני לבשתי את האפוד והלכתי לכיוון הש"ג, יש לי משמרת של שעה וחצי, לכל הרוחות.

בהיתי בקו הרקיע, אין דרך כלשהי שאתה יכול להעביר את הזמן והבהייה בקו הרקיע היא בלתי נשלטת. הרגשתי שאני נלחם עם העפעפיים שלי שלא ייעצמו ומה שהצליח להעיר אותי בשעה כל כך מאוחרת היה רחש חזק של מישהו הרץ לעברי. החזקתי את הנשק בדריכות, הצמדתי את קת הרובה לכתף, יד ימין אוחזת בידית האחיזה והייתי דרוך ומוכן לדרוך את הנשק במצב בו מדובר במחבל.

ראיתי את הדמות מתקרבת אליי במהירות וככל שהתקרבה אליי נחשפה דמותה של נערה צעירה, כנראה אחת מהחיילות שראינו בצהריים וזאת כי אני חושב שזיהיתי אותה לוטשת עיניים למחלקה שלי.

כאשר היא הגיעה למרחק של כמטר ממני, הצלחתי לראות טוב יותר את תווי פניה וקימורי גופה.

היא הייתה בגובה ממוצע, שיער שחלקו מתבדר ברוח והמחזה היה כה מרהיב, שדיה מקפצים מעלה ומטה בקצב הריצה, פניה היפות נגלו לעיני ואני החסרתי פעימה. הבטנו האחד בעיני השני, היא הגיעה לגדר, נגעה קלות וחזרה על עקבותיה.

הבטתי בישבנה המחוטב והמתנדנד לצידי גופה כאשר דמותה מתרחקת לכיוון מבנה כיתות הלימוד. אפילו בעייפות כזאת לא נותרתי אדיש למראה שנגלה לעיני. מהר מאוד התנפח לו איברי למימדים רמים, מותח את הבד של מכנסי המדים שלבשתי.

כל כך בודד, כל כך הרבה זמן בבסיס ואילו הבנות לא היו מגיעות היום לבסיס שלנו, הייתי סוגר עשרה ימים בהם לא ראיתי אישה, ועכשיו, מגיעה אליי במראה אצילי ומרהיב, נערה חמודה ויפיפייה ששדיה מתנועעים בקצב נעים למראה. ניתן היה להבחין בחיבור שדיה התחתונים כאשר הם קיפצו מעלה ואת חיבורם לחלק החזה העליון כאשר הם קיפצו מטה.

מעולם לא נגעתי באישה, אך כעת הייתי כל כך רעב שאין מצב בו הייתי יכול לגבור על יצרי.

שלחתי ידי אל מפשעתי והחלתי לחכך ידי באיברי המתוח. שמעתי שוב את הרעש של צעדיה המתקרבים ושניות לאחר מכן שוב ראיתי את דמותה של החיילת היפה, הסתרתי עם הנשק הצבאי שלי את הנשק שבין רגליי, בכדי שלא תבחין שהוא עומד דרוך והיא נמצאת בין הכוונות.

הפעם ראיתי שהיא מחייכת חיוך קל כאשר עברה בריצה לידי, אני בתגובה סיננתי לה ברכת "לילה טוב". "ממש טוב" ענתה לי המלאכית בהתנשפות משולבת בצחוק נעים ושוב חזרה על עקבותיה.

נותרתי עם חיוך מרוח על הפרצוף, כמו אידיוט מושלם, עד שראיתי אותה שוב חוזרת לכיווני. הייתי בערנות מלאה והתאווה הציפה אותי. דרך נהדרת להעביר את השמירה, רק ריחמתי על החיילת המתוזזת בשעה כה מאוחרת, איזו מן מפקדת יש לה שמתעללת בה בצורה כזאת??!

נטלי מספרת

הסדיסטית סוף כל סוף התרצתה ושיחררה אותי, הייתי בטוחה שגם אם היא הייתה עייפה וודאי הייתה מתזזת אותי עוד שעה ארוכה.

הייתי גמורה מעייפות והריצה של הלילה לא הייתה פשוטה אלמלא לא הייתי פוגשת במבטיו הבוחנים של החייל החמוד ששמר בש"ג. ראיתי בעיניו כיצד הוא בוחן את גופי, מביט בי בהשתהות, לא יכולתי שלא לחייך מביישנות. הרי אני עדיין לא הייתי במערכת יחסים אמיתית עם גבר ואחד כזה מבחינתי הייתה אופציה מעולה. מיותר להזכיר שאני בתולה.
ועתה, המבטים שלו כאילו הפשיטו אותי, הרגשתי ערומה לידו, כאילו חווינו יחדיו רגע אינטימי. מוזר, אך הרגשתי נשית מאוד, הרגשתי שהוא אהב מה שראה וזה העניק לי בטחון, הרגשתי הרגשה נעימה בגופי שמקורה בתחושה שמבטיו העניקו לי, תוך כדי הריצה זה נתן בי כוחות.

גררתי את עצמי לכיוון המאהל. גופי כואב ודואב, שרירי מכווצים, מנסה לסדר את החמצן במוח, הייתי מטושטשת מעייפות.

ראיתי את המאהל מרחוק, האוהל השלישי, דילגתי מעל החבלים המתוחים ליתדות האוהל, נכנסתי לאוהל, דממה, כולן כבר ישנות עמוק. המיטה השנייה מצד שמאל, הייתי כל כך עייפה וגם היה לי כל כך חם, ויתרתי על המקלחת. כזאת עייפות לא הכרתי, ויתרתי גם על הפיג'מה, התפשטתי במהירות, מטילה את המדים על התיק שלצד המיטה, חמודות הבנות, כנראה שריחמו עליי, סידרו לי את המיטה ופרשו את שק השינה.

נותרתי בגופיית הטי שירט, החזייה ותחתון. הורדתי במיומנות את החזייה, נכנסתי לתוך שק השינה, התחפרתי בתוך השק, מרגישה את בד השק מלטף את רגליי החשופות, חשבתי שוב פעם אחרונה על הש"ג החמוד ונרדמתי.

אבי מספר

החיילת כבר לא חזרה כשתי דקות, אולי המפקדת שלה שיחררה אותה לישון. אימצתי את עיני ואז ראיתי מרחוק את דמותה של החיילת הולכת לכיוון מאהל הבנים. מאוד מעניין, חשבתי לעצמי, שיכנו את מאהל הבנות בקירוב למאהל הבנים?? הייתי בטוח שהן ילונו בצד השני של הבסיס.

עברה חצי שעה ארוכה עד שראיתי את המחליף שלי מגיע, כל הזמן הזה דמיינתי את החיילת היפה שפגשתי הערב, לו רק הגורל היה נותן לי להכיר אותה טוב יותר.

"לילה טוב" אמרתי למחליף שלי וצעדתי בעייפות רבה אל האוהל. נכנסתי אל האוהל, ניגש לכיוון המיטה שלי. התבלבלתי באוהל?? שאלתי את עצמי כאשר ראיתי דמות הממלאת את שק השינה על המיטה שחשבתי שהיא שלי.

זאת המיטה השנייה מצד שמאל והנה גם התיק שלי, לא, אני לא התבלבלתי, מישהו אחר התבלבל, אחד החבר׳ה התבלבל ונכנס לישון בשק שינה שלי, איזה מזל ביש, אף מיטה איננה פנויה.

הייתי כל כך עייף ומותש, אני חייב להעיר אותו.

"סליחה" נדנדתי את הדמות שבתוך שק השינה, ״סליחה" חזרתי שוב הפעם חזק יותר.
כבר ממש טלטלתי את הדמות, אך היא ישנה כל כך עמוק שלא היה ניתן להעיר אותה. חיפשתי את פנס הכיס שלי, הדלקתי אותו ומיקדתי את הלומת האור אל פניו של הפולש. לקח לי מספר שניות לעכל את שראו עיניי. לאחר מכן כיביתי את הפנס במהירות, מצמיד אותו אל חזי הפועם בחוזקה… זאת היא!!!

היא התבלבלה במאהל, היא נכנסה לאוהל של הבנים ולמיטה שלי!

"סליחה" ניערתי אותה, דממה.

כבר עברו עשר דקות מאז שחזרתי, הייתי עייף, גם המסע ולאחר מכן השמירה, אני חייב להניח את הגוף שלי. התיישבתי על המיטה לידה, המשכתי לנער אותה, הרגשתי את מותניי נוגעות מבעד לשק השינה בבטנה, ידי על כתפה, אני נוגע בה, אוי ווי, מה אני עושה? ומה אני כבר יכול לעשות???

הרכנתי את ראשי לעבר ראשה וקראתי באוזנה "היי… סליחה" הבטתי בה, מלאכית יפה, ישנה עמוקות, לא זזה ולא נעה. בטח שלא תתעורר, אחרי שעברה התעללות כה קשה מהמפקדת שלה, ומי יודע מה עברה במהלך היום.

יצאתי לסיבוב מהיר, לאוהלים מסביב, אולי אמצא שם מקום להניח את עצמי. היה ברור לי שבמצבי לא אוכל למצוא שום מקום אחר ואם לא במיטה אאלץ לישון על הרצפה. חזרתי למיטה שלי ושוב התיישבתי לידה, מנסה להעיר אותה. כבר ממש נשענתי עליה, כל ידי עליה, הרגשתי את גופה ובראשי עלתה התמונה של החמודה הזאת שרצה לכיווני כאשר שמרתי בש"ג.

שדייה, אוי שדיה היפים, הרגשתי שוב התעוררות מינית, לחשוב שהשדיים בהם צפיתי, מונחים כ-5 סנטימטרים מהיד שלי.. הניעורים עברו לאט לאט לליטופים, לרגע אף התפתיתי והעברתי ליטוף קל על פניה הענוגות. הייתי עייף אך מחורמן ואז אמרתי לעצמי, אני לא אשם בטעות שלה, אני נכנס לישון!

הורדתי את מדי, נשארתי בבוקסר וחולצת טי שירט, פתחתי את הרוכסן של שק השינה, ככל שפתחתי אותו נגלתה לעיני חולצת צופים הוד השרון, כאשר הסתיימה החולצה הופתעתי לגלות את תחילתו של ישבנה הנתון בתוך תחתון ורוד, בלעתי רוק, סידרתי את נשימותיי ונכנסתי לתוך שק השינה.

הייתי עייף ומלא התכווצויות וכאבים והיה לי צפוף ביחד עם הבחורה. רגליי היו צמודות לרגליה אך השתדלתי לכבד את כבודה ולהתרחק ככל שיכלתי מגבה ואגנה. לקח לי קצת זמן להירדם, לדעת שישבנה הבתולי והיפה מונח מספר סנטימטרים מאיברי המתוח…זה לא קל.

שכבתי עם פניי לכיוון גבה, מביט בשערה הגולש המונח מול פניי. בתחילה איברי היה מתוח כמו טיל בליסטי אך לאט לאט השתלטה עליי העייפות והרגשתי כי אני צולל לתוך שינה.

ממש רגע קט לפני שנרדמתי לחלוטין הרגשתי אותה זזה קצת, היא הניעה את גבה לאחור, נצמדת אל חזי וישבנה נצמד אל מפשעתי. עצרתי את נשימתי, לא ידעתי את נפשי, הרגשתי את בשר ירכיה האחוריים צמודים לירכי הקדמיים. בליטתי הקטנה הייתה צמודה לכריות ישבנה, הרגשתי את הצמרמורות בראשי, את הדם מציף אותי מהמגע האסור והמפתה.

דם חם הציף את איברי, הרגשתי כיצד הוא תופח וגדל, מפלס דרכו קדימה אל הלא נודע, בשרה הקיף את מפשעתי מכל כיוון ואני התחלתי בתגובה להתנשם בכבדות, דפיקות הלב שלי הרקיעו שחקים. לא העזתי לזוז יותר, לא רציתי ליזום מגע עימה, מגע אסור. אני לא זזתי, אבל היא החלה לנוע קצת מוזר, נעה קדימה ואחורה, כאילו מגורה, נעה וזעה מחככת את ישבנה בכידון המתוח שלי המתאווה למבושיה.

כידוני מתוח ולחוץ על בשר רך ונעים הנתון עמוק בין רגליה, אלה היו רגעים קסומים. הרמתי את ראשי, נשען על המרפק, מביט בעורפה המופנה אליי. היטבתי את מבטי וראיתי את הפרופיל שלה, מכוסה בקבוצת שערות, שלחתי את ידי השנייה והסטתי את שיערה אל מאחורי אוזנה, באור הקלוש ששרר באוהל ראיתי את תווי פניה של הבחורה, מתוקה להפליא. לאחר שניות מספר שוב שלחתי את ידי ללטף קלות את לחייה, היא המשיכה לנוע בתנועות מגרות, מצמידה את אגנה על איברי עד לסופו. היא הרימה רגלה ונעה שוב אחורנית, הפעם מורידה את רגלה ולוכדת את איברי שלחוץ בין ירכיה הפנימיים בואכה מפשעתה.

ידעתי היכן נמצא איברי, החום שלה הציף אותי, ירכיה וכריות ישבנה עטפו אותו בחום ועטרת ראשו הייתה לחוצה על עמק רך ונעים, על העמק בו נתון מקדשה.

הנחתי את ראשי חזרה על המזרון, בטני צמודה לגבה, היא שוב הניעה את רגלה, הפעם רגלינו כבר מלופפות אחת ברעותה של השנייה, הרגשתי שהיא מתאווה לא פחות ממני ולכן שלחתי את ידי והנחתי אותה על מותנה. הרגשתי שאני נמצא בעיצומו של זיון. הזין שלי היה נתון בין ירכיה, לחוץ על מקור תאוותה שלחץ חזרה לאחור בתגובה בכל תנועת זיון שעשתה, תחתונה כבר נדחף עמוק לישבנה, ידי אחזה במותנה והרגשתי כאילו אני מיטיב את תנועתה לאחור, עוזר לה להשתפד על איברי הרוטט.

מספר שניות של חיכוכים וכבר ביצעתי תנועות חזקות יותר אך עדיין מדודות.

לפתע הרגשתי את ידה אוחזת בידי שעל מותנה, הייתי בטוח שתיכף היא תעיף את ידי לאחור ותתחיל לצרוח אך ידה החמה אחזה בידי, אחזה בי בצורה רפויה.

התחלתי לזוז בחוסר שליטה בתגובה לתנועות שלה קדימה ואחורה, מזיזה את אגנה לעברי כשאני דוחק את שלי קדימה, ידה עברה לאחוז ברגלי ואני בתגובה הרגשתי חופשי למשש אותה, מיששתי את כל גופה.

במצב הערות המוזר שלי החלטתי שמותר לי לגעת באשליה שישנה איתי. לענג את עצמי ואותה אפילו שהיא ישנה. התחלתי למשש את ביטנה מתחת לחולצתה, ידי חדרה מעלה, מרפרפת לראשונה על שדיה הרכים. אחזתי בשדה, אוחז בפטמתה בין אצבעותיי, היא החלה להתנשם בכבדות, ידה ליטפה את רגלי, היא העבירה אותה על ירכי ולאחר מכן הרגשתי אותה חודרת אל ישבני מבעד לבוקסר שלבשתי.

התנועות שלנו צברו תאוצה, מיטת השדה החלה לחרוק בקול עדין, שלחתי את ידי אל בין רגליה, היא פישקה את הרגליים ונתנה לי לגעת לה שם בצורה חופשית.

מיששתי בתאווה את התנור הלח, מדגדג את שפתיה התחתונות ומחפש נקודות שיגרמו לה להנאה גדולה יותר. האיבר האבירי שלי עמד כמו חרב מחושלת, המשכתי לעסות את איבר מינה של הנערה שהתחיל להרטב בצורה רצינית. החדרתי אצבע אחת לתוכה ואז היא פלטה גניחה דקה.

שכבתי מאחוריה כמו כפית, הרגשתי שהיא פתוחה ומוכנה לקראתי, לא חשבתי פעמיים, הסטתי את תחתוניה הצידה, העמדתי את איברי בכניסה שבין שפתיה הרטובות, הרגשתי את ראשו של איברי גולש על הבשר הנפוח, הרטוב והרותח, מפלס דרכו לקירבה, הנערה גנחה בתגובה להרגשה של איברי המחליק לתוכה.

הייתי מוצף בתאווה, מחורמן מהידיעה שאני מזיין זרה באופן לא מתוכנן והשותפה שלי לזיון היא הבחורה היפה שהפעימה אותי, הטחתי את אגני בחוזקה וחדרתי אליה מאחור. קרום הבתולים לא עוצר אותי ואני בתוכה עד הסוף.

השחלתי יד ימין מתחתיה והמשכתי לענג לה את הפטמות. עם היד השניה ליטפתי לה בין הרגליים, מרגיש את האיבר שלי מחליק לתוכה. מלטף עם האצבעות את השפתיים שמסביב לזין.

הנערה התחילה להיאנק ולהשמיע קולות נמוכים של הנאה.
נלחצתי מהרעש שעשתה, סתמתי לה את הפה בעדינות עם היד שמקודם עינגה אותה בשדיים. התחלתי לנוע בתוכה, קדימה ואחורה, משגל אותה בעוצמה, מרגיש את איברי חודר כל פעם מחדש אל עומקה הרותח והמוצף בנוזלים.

כבר לא הייתי עייף וכל תלאות היום נשכחו מזיכרוני, הייתי ממוקד בעונג העז שבקע מבין רגלי ובנערה החמודה ששוכבת איתי ממש עכשיו.

כך המשכתי לזיין אותה. לאט אבל בטוח, מרגיש איך היא מתחרמנת מרגע לרגע, אנחותיה שבקעו מבעד לידי הימנית שסתמה את פיה, הלכו וגברו.
התחלתי להאיץ את הקצב. היה נדמה לי שהיא ערנית לחלוטין. אולם היא לא אמרה שום דבר חוץ מאנחות העונג שלה וכך המשכתי להיכנס לתוכה. היא שלחה ידה לאחור ואחזה בישבני, מושכת אותו אליה, לתת לה, לעזור לה לקבל אותו עמוק יותר. המשכתי לזיין, קדימה, אחורה, קדימה אחורה, אנחות, גניחות, חריקות מיטה, רעש של נוזלים ורעש של אשכים הפוגשים בשר עירום כל הטחה. הרגשתי שאני מתחיל לבסס את פורקני, אך נראה לי שהיא גמרה כמה שניות לפני, מתכווצת ונושכת לי את היד, אולם אני לא חשתי בכאב כי גם אני בדיוק גמרתי באותו זמן, מתפתל בתוכה ונועץ בה את עצמי עד הסוף.

כל השרירים מכווצים ואני פולט אנחות קצרות בעיניים עצומות. חוזר ונועץ את עצמי בתוכה כדי לשחרר את כולי.
וכך זה נגמר. לא יודע מה היה אחר כך כי נרדמתי באופן פתאומי, כנראה עדיין הייתי בתוכה. מבין ערפילי החלום השביעי היה נדמה לי שהמלאכית שלי יצאה מהמיטה.

בבוקר כשהתעוררתי לא הצלחתי להיזכר מה היה. היה לי חלום מעורפל על זיון שמיימי עם נערה צעירה, כאן באוהל ובמיטה שלי. כנראה שהעייפות הכריע אותי והזיתי.

נטלי מספרת

חלמתי חלום.

ובחלום כאבו לי מאד הידיים והרגליים, היו חבורות על הכתפיים והייתי כל כך עייפה שלא יכולתי לעמוד ולא יכולתי לפתוח את העיניים. שכבתי. עייפה ומקופלת כמו כפית.

ואז, מבין ערפילי הכאב, חדרה אלי פיסת עונג טהורה וחדה. מסביבי הייתה עלטה ועיני היו עצומות. מקור העונג היה בלתי ברור, חום נעים הצמוד לגבי. מקור עונג חריף ומלא משמעות. תחושות התענוג הלכו וגברו והאפילו על הכאבים. חשתי שאני רוצה להתעורר ולגלות מאיפה בוקעת ההנאה, אולם הייתי כה עייפה, אך נעתי קדימה ואחורה כמו שאני נעה בבית כשאני מאוננת.

לבסוף נכנעתי, העיניים נותרו עצומות והתמכרתי לתחושות העונג הצרוף שפשט בכל גופי, בשדיים ובקצות הפטמות, דגדוגים עדינים בבטן ובשיפולים שלה ותחושת עונג שמיימי הציפה אותי מהמקום ההוא בין הרגליים. המקום שידע עינוגים רבים באמצעות הידיים שלי פעל עכשיו באופן אוטומטי, מענג אותי ללא כל מאמץ מצדי.

שכבתי על מיטת השדה הלא נוחה בתוך שק השינה שלי, מתמכרת לחלוטין לתחושת העונג שלא ידעתי את פשרה. תחושות העונג העצימו וחשתי שאני כבר ערה, מבינה שפי פולט קולות הנאה ללא כל שליטה. בלשוני ובשפתי חשתי יד זרה מחזיקה אותי, מכסה את פי. ליקקתי את היד בניסיון לזהותה, אוחחח איזו הזייה נהדרת ונעימה.

מרגע לרגע הערפל התמוגג והתחושות הכימיות הבלתי נשלטות בגוף גברו על החלום, הייתי כבר ערה אולם עיני היו עדיין דבוקות וחסרות יכולת להיפתח.
כשכבר התעוררתי ידעתי שהתחושות הנעימות הללו מקורן בפולש חיצוני. חשתי טוב בקרבי ובין רגלי את היתד הזאת הנחפרת לתוכי, ידעתי שמישהו מזיין אותי. אני מזדיינת, אך היה נשגב מבינתי להבין ולדעת מי זה נכנס לאוהל שלי ועושה לי את זה במיטה שלי. לרגע קט אחזתני חלחלה כי בועלי הוא זר, אך תחושות התענוג בלתי מוכרות היו כל כך חזקות וממכרות שהייתי חייבת שימשיך, הייתי חייבת לדעת מה עומד להתרחש בגופי. הרגשתי שמשהו עוצמתי עומד להתרחש. מחשבות עליזות שטפו אותי, הוא כל כך גברי ושרירי, הוא זה שלקח את בתוליי, לא היה לי זמן וכוח לחשוב על משמעות הדבר, הייתי מכורה למגעו ולחדירתו לתוכי.

פקחתי עיניים, מרגישה את הגוף הגברי שצמוד אלי מאחור, מענג אותי עם יד אחת ואיבר זכרי עבה שנכנס ויוצא מתוכי באיטיות. יד אחת הייתה על פי, כנראה כדי למנוע ממני צעקה. אולם לא התכוונתי לצעוק. היה לי מאד נעים.

הגבר האלמוני שנעץ בי מאחור את אברו החל להאיץ וגם אני נכנסתי לתחושות חריפות ומלאות יותר, נעה בייחום קדימה ואחורה. מיטיבה את תחושות החדירה של איבר המין שלו לשלי. מבינה לאט לאט מהן התחושות הללו שחכיתי לגלותן. בידו השמאלית הוא מולל את שפתי התחתונות, חש מבלי משים את נקודות התורפה שלי וגם את האיבר שלו נכנס ויוצא דרך נרתיקי.
הרגשתי שאני עומדת להתפוצץ, רק אז הבנתי שאני גומרת, שריריי התכווצו בעוצמה, כאב ועונג אפפו אותי במקביל, הנחתי לגופי להתפרץ. נשכתי את ידו האוחזת בפי, הוא כלל לא הגיב, היה שקוע באקסטזה.

התענוג היה עצום. חשתי שאני בוערת, המשכתי להתכווץ ולהיפתח חליפות ומיד לאחר מכן גם הרגשתי את זרמתו בתוכי. הוא כיווץ בעווית את אצבעותיו על פי וידו השניה לוחצת על בטני וננעץ בי מספר פעמים אחרונות עד שלבסוף נפל רפוי והוא עדיין בתוכי.

נותרתי דוממת עוד רגע ארוך, מנסה לעכל את אשר עבר עלי.
זה היה מושלם, הסקס הזה עם זר היה מרגש.
מי האיש הזה שגרם לי עונג כה רב? משכתי את עצמי והוא החליק החוצה מתוכי, בקושי רב הסתובבתי בשק השינה הצר, לנסות לגלות מי הוא, באור הרך ששרר שם.

פי נשמט!
זה הש"ג החמוד!
בחור צעיר ויפה תואר. אולם הוא היה נתון בשינה עמוקה ולא ראה אותי בוהה בו.

הייתי קצת מאוכזבת. ככה הוא ישן אחרי שהוא מזיין אותי? אבל במחשבה שנייה היה נראה לי שכך עדיף. התרוממתי טיפה על מרפקי, ניסיתי לראות אם מישהי שמה לב לדרמה שארעה כרגע כאן, סוקרת בעיני ראש אחרי ראש ומיטה אחר מיטה.

לפתע שמתי לב למשהו מוזר. הראשים היו כולם קצרי שיער..

מוזר מאוד… מה קרה לבנות?!? הייתי כל כך עייפה, שלא יכולתי להעלות בדעתי את הסיבה לכך, קמתי איך שאני ויצאתי משק השינה, מנסה להבין מה קורה כאן, להסתכל, להביט ולהבין.

עברתי מיטה מיטה, מסתכלת על הבנות שישנות ולפתע חדרה למוחי ההכרה שכולם כאן גברים, חיילים!!
הסתכלתי על גופי העירום במבוכה, רצתי חזרה למיטה שחשבתי שהיא מיטתי. הבגדים היו ליד המיטה והתלבשתי בחופזה. מבט אחרון לחייל המתוק שביתק את בתוליי. נשקתי על שפתיו ברכות, מרגישה את חום נשימותיו על פני ועפתי מהאוהל.

עכשיו הייתי ערה לגמרי, הבנתי כבר שטעיתי בכיוון אחרי מסע האלונקות והטרטור של המפקדת, ראיתי איפה אני נמצאת בדיוק.

הגעתי בשלום לאוהל שלי, התפשטתי ונכנסתי לשק השינה, הפעם באמת שלי. יודעת שמחר תהיה לי פאדיחה רצינית במרפאה כשאבקש את גלולת היום שאחרי, אך דאגות ברגע זה אינן היו מנת חלקי.,היתי עדיין תחת השפעת העונג שצמררה את גופי רק לפני מספר דקות.
ובדמיוני שוב, הפנים המתוקות של הש"ג האלמוני ששכבתי איתו הלילה.

ביום למחרת, בין שיעור לשיעור שוב ראיתיו. מבטינו הצטלבו ולשמחתי הוא לא חיכה לרגע וצעד לעברי.
"שלום, אני אבי".